דוניה פרפקטה | בניטו פרס גלדוס

תיאור

פֶּפֶּה רֵיי, מהנדס צעיר ומבריק ממדריד, מגיע לעיירה הנידחת אוֹרבָּחוֹסָה כדי להשתדך לדודניתו רוסאריו, החיה שם עם אמה דוניה פרפקטה. בעיניו של פפה, המחזיק בדעות נאורות בנוסח שלהי המאה ה-19 באירופה, המקום דל ונחשל ותושביו קרתנים שטופי אמונות טפלות. במהרה הוא מגלה שבעיניהם הוא כופר בעיקר, מתנשא ועוין לכל ערך מקודש. ואט-אט מתברר שהפך יעד לדיבות רעות ולהתנכלויות זדון העומדות בסתירה לחביבות שמפגינים כלפיו דודתו הכבודה והכומר דון אינוסנסיו, המעורב עמוקות בענייני המשפחה. שוב אין מדובר בהבדלי השקפות בלבד אלא בקרע עמוק שתוצאותיו בל ישוערו. גלדוס חיבר את דוניה פרפקטה ב-1876, כשנתיים לאחר שהקיץ הקץ על הרפובליקה הספרדית הראשונה קצרת הימים. זהו קודם כול רומן פוליטי שאינו חף מסָטירה ומנתח בחריפות את השסע שהפך את תולדות ספרד במאה ה-19 למאבק מתמשך בעצימות משתנה בין נאורות לקנאות דתית, בין מרכז לפריפריה, בין דמוקרטיה ליברלית לסמכותנות וייחוס. אבל הוא מרחיק מעבר לכך ומנבא במפורש את מלחמת האזרחים האכזרית העתידה לקרוע את ספרד לגזרים שישים שנה אחר כך. והוא חושף את חלקם של מניעים אישיים ומשפחתיים זרים בליבוי אש האלימות הפוליטית. בתוך אותה מסגרת ראליסטית מגולל דוניה פרפקטה גם סיפור אהבה מלודרמטי וממקם את הקונפליקט הלאומי בלב משפחה אחת. והוא אף נושק אל הטרגי, במובן הקלאסי, שכן לצד גדלות נפש העניק המחבר לגיבורו פגמי אופי התורמים תרומה מכרעת לסוף המר. "גלדוס הוא סופר מן המעלה הראשונה, הניצב בשורה אחת עם בלזק, דיקנס וטולסטוי, ורק בשל הזנחתה התמוהה של ספרות ספרד מצד שאר אירופה במאה ה-19 נמנעה ממנו ההכרה שהוא ראוי לה כאחד הרומניסטים האירופים הגדולים" (ג'רלד בְּרֶנֶן, ספרותו של העם הספרדי).