הנשים שידעו יותר מדי | טניה מודלסקי

תיאור

סרטיו של הבמאי הנודע אלפרד היצ'קוק הם מהנחקרים ביותר בתולדות התאוריה והביקורת של הקולנוע. חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת בספר פורץ דרך זה נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ'קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה. מודלסקי מראה את השניוּת כלפי נשים, המאפיינת את יצירתו המורכבת של היצ'קוק ויכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות. לדבריה, סיפוריהן של הנשים חותרים לעיתים תחת השליטה והסמכות של "אמן המתח הקולנועי" הנודע. למרות האלימות הניכרת שהגברים מגינים כלפי הנשים בסרטים, הן מוסיפות להתנגד להיטמעות בפטריארכייה, והבמאי - במודע או לא - מזדהה עם התנגדות זו. לטענתה, השאלה אם הסרטם ספוגים שנאת נשים או אהדה לנשים אינה ניתנת להכרעה, ובסרטיו של היצ'קוק הן כרוכות זו בזו.המהדורה הראשונה של הנשים שידעו יותר מדי יצאה לאור ב־1988, ומהדורתו השלישית, מ־2016 מוחגשת עתה לקוראים עברית. שבעת הספרים המנותחים בספר - סחיטה, רצח!, רבקה, נודעת, חלון אחורי, ורטיגו ופרנזי - משמשים למחברת בסיס לניתוח הצופָה והצופֶה בקולנוע, והיא עוסקת בחיבור הרגשי לדמויות הנשים בסרטים. למהדורה שלישית זו צורף גם ריאיון עם המחברת, ובו היא עוסקת בגישות פמיניסטיות וקוויריות לניתוח סרטיו של היצ'קוק ובדיאלוג שעשוי להתקיים ביניהן; וכן צורף מדריך שאלות לדיון במחקר מרכזי זה של התאוריה הפמיניסטית הקולנועית.טניה מודלסקי היא פרופסור אמריטה לאנגלית באוניברסיטת דרום קליפורניה. מספריה: Loving with a Vangeance: Mass Produced Fantasies for Women (1982',2008); Feminism Without Women: Culture and Criticism in a "Postfeminist Age (1991); Old Wives' Tales: Feminist Re-Visions of film and other Fictions (1999).