פסנתרי הכחול | אלזה לסקר-שילר

תיאור

אלזה לסקר-שילר נולדה בפברואר 1869 באלברפלד, כיום חלק מוופרטאל שעל גדות נהר הוופר, ונפטרה ב- 22.1.1945 בירושלים.מחלוצי האקספרסיוניזם הגרמני, כתבה שירה, פרוזה ומחזות. שירתה - הפנטסטית, ההזויה, עתירת המטאפורות - זכתה בהוקרה ובהערכה מופלגת עוד בחייה. כיום היא נחשבת לגדולת המשוררות הגרמניות שבכל הזמנים. בארץ- ישראל ביקרה שלוש פעמים: בשנת 1934, ביקור שבעקבותיו ראה אור ספרה 'ארץ העברים' ב-1937. באותה שנה חזרה וביקרה בארץ. שנת 1939 ראתה את ביקורה האחרון , שממנו לא חזרה עוד עד מותה בירושלים, בדלות, בבדידות, ועל סף הטירוף. את ספריה איירה לסקר-שילר בעצמה והשנה נערכה לכבודה תערוכת זיכרון גדולה בברלין שבה ביקרו מאות אלפים. מהו סוד קסם יצירתה של אלזה לסקר-שילר? את אחת התשובות נותנת המשוררת לאה גולדברג בספרה על אברהם בן-יצחק סונה (פגישה עם משורר, תל אביב, 1988: 44-43): "הלכנו לבית קפה זיכל. ומיד בכניסתנו ראיתי את אלזה לסקר-שילר יושבת אצל אחד השולחנות. בית הקפה היה כמעט ריק, היא ישבה במקומה הקבוע אפורה כעטלף, קטנה, אביונה, מכונסת בעצמה... העניות הנוראה הזאת, הבדידות המטורפת של המשוררת הגדולה. האם לא הייתי גם אני חייבת להיות דלה, גלמודה וכמעט מנודה כמוה, אילולא עשיתי שקר בנפשי כל הימים, אילולא חטאתי לאמת, לטוהר לשירה? הלוא היתה ישיבתה הנוראה הזאת סמל, לכל אותם החיים של אי-צדק, שחינו אנחנו, האחרים, הכותבים לעתים חרוזים מצלצלים?" דיוקן של אבל, טירוף ויגון של המשוררת היהודיה-גרמניה הגדולה רפי וויכרט, YNET, על הספר