ישעיה ברלין | מייקל אייגנטייף

תיאור

שלוש מסורות גדולות – רוסית, יהודית ובריטית – עיצבו את חייו של ישעיה ברלין (1909 – 1997). הוא נולד בריגה שבלטביה, התגורר בסנט פטרסבורג בימי המהפכה, וכשהיה בן אחת-עשרה היגר עם משפחתו ללונדון. מיום שעמד על דעתו היה לציוני מסור ונלהב. סר ישעיה נהג לדחות את הפונים אליו בעצה שיכתוב את פרשת חייו באומרו, שמעולם לא החשיב את עצמו חשוב, או מעניין, במידה שתצדיק בחינה והתבוננות עצמיים, הכרוכים במלאכת האוטוביוגרפיה. ועם זאת, כשניאות בעשר השנים האחרונות של חייו לגולל באוזני הביוגרף שלו פרשיות מחייו ורשמים מפגישותיו עם גדולי הדור, התברר עד מהרה, כי סר ישעיה ניצב לא אחת במוקדם של אירועים, תהליכים וחידושים שעיצבו את פני המאה. בחדרו שבקולג' אול סולס שבאוקספורד, נועדו בשנות השלושים גדולי הפילוסופים הבריטיים והניחו את היסודות לפילוסופיה האנליטית המודרנית; כשנשלח בשנות המלחמה לוושינגטון, בשירות משרד החוץ הבריטי, עמד עד מהרה בליבה של העשייה הדיפלומטית שהוליכה עם הזמן לברית הגדולה בין שתי המדינות. ואגב כך גם שלח ידו בעשייה ציונית נמרצת, בשליחות ידידו הגדול, חיים וייצמן. כשביקר במוסקבה, מיד לאחר המלחמה, נפגש לשיחות מרתקות ונוגעות ללב עם גדולי הספרות הרוסית, אנה אחמטובה ובוריס פסטרנק. על כך אלה, ועל עניינים, מעשים ופגישות לרוב, סיפר סר ישעיה למייקל איגנטייף, וזה צירך לעדות האישית אלפי מסמכים, מכתבים, כתבי זכרונות וחיבר ביוגרפיה רבת עניין וחיות על הפילוסוף-ההיסטוריון-איש הציבור שרבים חשבו כי היה היהודי החכם בדורו. קוראי כתביו של ישעיה ברלין בעברית ימצאו בספרו של מייקל איגנטייף את הרקע הביוגרפי המאלף לצמיחתו של ההוגה ההומני ביותר בקהילת מעצבי הפילוסופיה הליברלית בת-זמננו. מכתביו של סר ישעיה ברלין, שראו אור ב"ספרית אפקים", "הוגים רוסים" (1982); "רשמים אישיים" (1983); "נגד הזרם" (1986); "האנושות בול עץ עיקש" (1994); "תחושת המציאות" (1998).